#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לשון הרע: <br>1. אלו דברים שנפרעין מהאדם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא?<br>2. ""ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם"" מה אמר (ר""מ, רבי יהודה, ר""ש)?<br>3. מה המידה כנגד מידה שקיבל יוסף?<br>4. מתי אומר אדם לשון הרע?<br>5. מה חומר לשון הרע יחסית לשאר עבירות?"	"1. ד' דברים, א. ע""ז - ""הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה"", ""עונה בה"" מלמד שהנפש נכרתת ועונה בה, וכתוב ""אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב"". ב. גילוי עריות - כתוב ""ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים"". ד. שפיכת דמים - כתוב ""ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא"". ה. לשון הרע כנגד כולן - שכתוב ""יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות"". לא ""גדול"", ולא ""גדולה"", ולא ""הגדילה"", אלא ""גדולות"".<br>2. ר""מ - חשודים הן על אבר מן החי. רבי יהודה - מזלזלין הן בבני השפחות ונוהגין בהן כעבדים. ר""ש - נותנין עיניהן בבנות הארץ.<br>3. רבי יודה בן פזי - ""פלס מאזני משפט לה' מעשהו כל אבני כיס"", שהקב""ה שילם ליוסף מידה כנגד מידה, א. אמר חשודין הן על אבר מן החי - אמר הקב""ה כך אני מוכיח עליהן שהן שוחטין ואזלין ""וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתונת בדם"". ב. אמר מזלזלין הן בבני השפחות ונוהגים בהן כעבדים - לעבד נמכר יוסף. ג. אמר נותנים עיניהם בבנות הארץ, הדוב יתגרה בו - ""ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף"".<br>4. רבי יוסי בשם ר' יוחנן - האומר לשון הרע אינו אומר עד שהוא כופר בעיקר, ככתוב ""אשר אמרו ללשונינו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו"".<br>5. כל העבירות אדם חוטא בארץ, ואלו חוטאין בשמים ובארץ, ככתוב ""שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ"".<br>רבי יצחק - ""בינו נא זאת שוכחי אלוה פן אטרף ואין מציל"". רבי יהושע בן לוי - ""תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי"" אח""כ כתוב ""ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי ותשא בריתי עלי פיך""."	תלמוד ירושלמי/זרעים/פאה/אלו דברים/דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. אזהרה ללשון הרע מנין?<br>2. כמה קשה הוא אבק לשון הרע (רבי חנינא, רבן שמעון בן גמליאל)?<br>3. מה הדין לומר לשון הרע על בעלי המחלוקת?<br>4. מפני מה נהרג אדוניה בן חגית?<br>5. איזהו לשון הרע?	"1. ""ונשמרת מכל דבר רע"". רבי לא תני ר' ישמעאל - ""לא תלך רכיל בעמך"" זו רכילת לשון הרע. תני ר' נחמיה שלא תהא כרוכל הזה מטעין דבריו של זה לזה ושל זה לזה. <br>2. רבי חנינא - שדברו הכתובים לשון בדאי בשביל להטיל שלום בין אברהם לשרה, כתוב ""ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדני זקן"" ולאברהם אמר ה' ""למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי"" ולא אמר ""ואדוני זקן"".<br>רבן שמעון בן גמליאל - שדברו הכתובים דברי בדאי כדי להטיל שלום בין יוסף לאחיו, שכתוב ""ויצוו את יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר כה תאמרו ליוסף אנא שא נא"", ולא מצאנו שציוה אותם. <br>3. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן - מותר, ככתוב ""ואני אבא אחריך ומלאתי את דבריך"".<br>4. רבי יוסא - פני שתבע את אבישג השונמית [אף שלא היתה ראויה לו שאין הדיוט משתמש בכלי של מלך מ""מ עשה בתביעה בעלמא]. ר""ז - עילא היו מבקשים להתיר דמן של בעלי המחלוקת.<br>5. האומרו והיודעו [- אפילו רמז שודעים עי""ז]. דוגמאות לכך: א. כמו שהיה מעשה בחבורה של חנויות המוכרין פשתן, היה להן היום לילך לקיבוץ האנגריא של מלך, והיה שם אחד נקרא בר חובץ שנשתמט ולא עלה עמהם לאנגריא, ואמרו זה לזה מה נאכל היום והשיב אחד חובצין [- מין ממין עדשים וקטניות] נאכל, ומתוך כך נזכרו הנוגשים בו ואמרו יבוא בר חובץ גם הוא לעבודת המלך. וא""ר יוחנן זה אמר לה""ר בהצנע. ב. חבורת אנשים חשובים היה להם יום של אנגריא למלך, אמרו אחד לחבירו נלך לבקר היום את רבי יוחנן, וכך נזכרו מיוחנן שנשמט והלכו והביאו אותו. ואמר ר""ש בן לקיש, שזה אמר לה""ר בצדק, שעשה עצמו כצדיק ואמר נלך ונבקר לר' יוחנן ומתוך כך נזכרו ביוחנן הזה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/פאה/אלו דברים/דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. למה נפלו בדורו של דוד, ולמה בדורו של אחאב לא נפלו?<br>2. למה נקרא לשון הרע שלישי?<br>3. כמה נהרגו ע""פ לשון הרע בימי שאול?<br>4. למה נהרג אבנר (ריב""ל, ר""ש בן לקיש, רבנן, י""א)?"	"1. רבי אבא בר כהנא - דורו של דוד - כולם צדיקים היו, וע""י שהיה להן דילטורים היו יוצאים במלחמה והיו נופלים, ולזה התכון דוד כשאמר ""נפשי בתוך לבאים אשכבה לוהטים"" נפשי בתוך לבאים - זה אבנר ועמשא שהיו לבאים בתורה, אשכבה לוהטים - זה דואג ואחיתופל שהיו לוהטים אחר לשון הרע, בני אדם שניהם חנית וחצים - אלו בעלי קעילה שכתוב בהם ""היסגרוני בעלי קעילה בידו הירד שאול"", ולשונם חרב חדה - אלו הזיפים ככתוב ""בבוא הזיפים ויאמרו לשאול"". באותה שעה אמר דוד לפני הקב""ה, רבון העולמים מה שכינתך לירד בארץ סליק שכינתך מביניהון, ככתוב ""רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך"".<br>אבל דורו של אחאב - עובדי ע""ז היו, וע""י שלא היה להן דילטורין היו יורדים למלחמה ונוצחין, וזה מה שאמר עבדיהו לאליהו ""הלא הוגד לאדוני אשר עשיתי בהרוג איזבל את נביאי ה' וגו' ואכלכלם לחם ומים"", אם לחם למה מים, אם מים למה לחם? אלא מלמד שהיו המים קשים לו להביא יותר מן הלחם [הרי שהרבה ידעו מזה], ואליהו מכריז בהר הכרמל ""אני נותרתי נביא לבדי לה'"" וכולם יודעים מכל ה100 נביאים שהחביא עובדיה, ואפ""ה אף אחד לא גילה למלך. <br>2. שהוא הורג שלשה, א. האומרו. ב. המקבלו. ג. זה שנאמר עליו. <br>3. בימי שאול נהרגו ארבעה - א. דואג שאמרו. ב. שאול שקיבלו. ג. אחימלך ד. ואבנר.<br>4. ריב""ל - על שעשה דמן של נערים שחוק, שנאמר ""יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו ויאמר אבנר יקומו"". ר""ש בן לקיש - על שהקדים שמו לשמו של דוד, ככתוב ""וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתיו לאמר למי ארץ כתב מן אבנר לדוד"". רבנן - על שלא הניח לשאול להתפייס מן דוד, ככתוב ""ואבי ראה גם ראה את כנף מעילך בידי"", אמר אבנר לשואל, זה לא נכון מה שדוד אמר הוא מצא את זה בקוצים שנתקעת בהם. כשלקח דוד את המים של המלך כאן כבר לא יכל אבנר להכחיש. י""א - ע""י שהיתה ספיקה בידו למחות בנוב עיר הכהנים ולא מיחה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/פאה/אלו דברים/דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. ""חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים"", מה המידה כנגד מידה בזה?<br>אומרים לנחש:<br>2. מפני מה את מהלך ולשונך שותת?<br>3. מה הנאה יש לך שאתה נושך?<br>4. מפני מה את נושך אבר אחד וכל האיברים מרגישים?<br>5. מפני מה אתה מצוי בין הגדירות?"	"1. כל כלי זיין מכין במקומן, לשון הרע - מכה מרחוק. כן גחלי רתמים - כל הגחלים כבו מבחוץ כבו מבפנים ואלו אע""פ שכבו מבחוץ לא כבו מבפנים. והיה מעשה באחד שהניח גחלים בוערות בחג ובא ומצאן בוערות בפסח.<br>2. ר""ש ב""נ - אמר הנחש - הלשון הוא שגרם לי ללחוך את העפר לפיכך הוא שותת לעפר.<br>3. אריה טורף ואוכל, זאב טורף ואוכל, את מה הנייה לך? ואומר הנחש - ""אם ישוך הנחש בלא לחש"", לולי שלא נאמר לי משמים לא הייתי נושך. <br>4. אמר הנחש - ולי אתם שואליןף אמרו לבעל הלשון שהוא אומר כאן והורג ברומי, אומר ברומי והורג בסוריא.<br>5. אמר הנחש - אני פרצתי גדרו של עולם."	תלמוד ירושלמי/זרעים/פאה/אלו דברים/דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. האם לזכות ולעבירות יש קרן ופירות?<br>2. האם מחשבה טובה או רעה המקום מצרפה למעשה (יהודים, גויים)?	"1. הזכות יש לה קרן ויש לה פירות, שנאמר ""אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו"".<br>עבירה יש לה קרן ואין לה פירות שנאמר ""אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו"" וזה שכתוב ""ויאכלו מפרי דרכיהם"" הכוונה על עבירה שעשת פרי יש לה פרי ושלא עשת פרי אין לה פרי.<br>2. ביהודים - מחשבה טובה המקום מצרפה למעשה - ככתוב ""אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו"". מחשבה רעה אין הקב""ה מצרפה למעשה, שנאמר ""און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה'"".<br>בגויים - מחשבה טובה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה - ככתוב ""ועד מעלי שמשא הוה משתדל להצלותיה"", ולא כתוב שהציל.  מחשבה רעה הקב""ה מצרפה למעשה - ככתוב ""מקטל מחמס אחיך יעקב"", וכי הורגו אלא מלמד שחשב עליו להורגו והעלה עליו הכתוב כאלו הרגו."	תלמוד ירושלמי/זרעים/פאה/אלו דברים/דף ח		
